שעה נוכחית ב-אנטיגואה וברבודה
תרבות הזמן של אנטיגואה וברבודה
תרבות הזמן של אנטיגואה וברבודה
תרבות "זמן האי"
באנטיגואה וברבודה יש תרבות מאוד נדיבה וגמישה לגבי הזמן, כפי שמעיד הביטוי "זמן האי". לא נחשב לבעיה גדולה אם לא מגיעים בזמן בחיי היום-יום ובמצבים לא פורמליים.
תחושת זמן יחד עם הטבע
הפעילות מתחילה עם הזריחה וסטייל החיים הוא לבלות בבית לאחר השקיעה. ישנה תרבות של חיות שמתמקדת לא לפי "שעה" אלא לפי "מיקום השמש" או "שינויים בטמפרטורה".
גישה גמישה בשירות הציבורי
גם במוסדות ממשלתיים ובמגזר השירותים, מדוקדקות לגבי הזמן היא רפויה, ויש אווירה שמקבלת איחורים קלים. שעות התחלה וסיום של עסקים יכולות להשתנות.
ערכי הזמן של אנטיגואה וברבודה
דגש על קשרים אנושיים, לא מקפידים על זמן
התרבות שמה דגש על שיחות, ברכות ושיח מזדמן, וזה יכול להוביל לעיכובים מהלו"ז, אך זו לא נתפסה כשלילה.
עדיף לא למהר וללכת לאט
ערכים המעדיפים רוגע על פני יעילות נשמרים, ולעיתים פעלתנות מהירה נתפסת כחוסר נימוס. גישה רגועה נחשבת לרושם חיובי.
רגיעה היא חלק מהחיים
גם בעבודה ובבתי הספר, ה"רפיה" נחשבת חשובה, וזמן הפסקות וסופי שבוע הם חלק מהתרבות של ניהול הזמן.
דברים שזר זמני טיול או מגורים באנטיגואה וברבודה צריכים לדעת בנוגע לזמן
זמן הפגישה יש לראות כ"נתון מדעי"
בקביעות ובאירועים עם המקומיים, עיכוב של מספר דקות עד כמה עשרות דקות הוא רגיל. חיפוש דקדקנות כמו ביפן יכול לגרום ללחץ.
בשדה העסקי, הקפדנות על הזמן היא בסיסית
במקרי עסקים ובסחר בינלאומי יש צורך להקפיד על הזמן, ועיכוב יכול לפגוע באמון. במפגשים ציבוריים או ראיונות, דיוק בזמן מוערך.
עיכובים בתחבורה ושירותים הם דבר צפוי
זמנים של אוטובוסים, מעבורות או שירותים יכולים להתעכב, לכן חשוב לתכנן את המעברים והאירועים עם מרווח זמן.
טריוויה מעניינת על הזמן באנטיגואה וברבודה
"מיד מגיע" יכול להיות בעוד עשר דקות
כשאומרים "אני מגיע בקרוב" או "אני מיד שם", יכול להיות שצריך לחכות יותר מ-15 דקות. זה לא נתפס ככעס אלא כ"תרבות כזו".
תרבות הפסקת הצהריים היא משמעותית
במרבית החנויות ושירותים, יש הפסקת צהריים משמעותית, ולא תמיד חוזרים בזמן. שעות החזרה אחה"צ נתפסות כ"בערך".
שעות ההתחלה של אירועים מקומיים הן "נתון מדעי"
פסטיבלים או קרנבלים לרוב מתחילים מאוחר מהמתוכנן, והסגנון הוא ליהנות מהאירוע כולל ההמתנה להתחלה.