שעה נוכחית ב-סאו-טומה

תרבות הזמן בסאו טומé ופרינסיפה

בסאו טומé ופרינסיפה קיימת תחושת זמן גמישה מאוד, כאשר איחורים ושינויים בתוכניות מתקבלים כעניין טבעי.

בזירה העסקית, הקפדנות על "זמן קבוע" היא מעט רכה, ואיחור של מספר דקות עד עשרות דקות לא מהווה בעיה גדולה לעיתים קרובות.

החיים מתבנים בהתאם לאקלים ולזמן השמש, כאשר בבוקר מתחילים לפעול יחסית מוקדם, ובערב קיים קצב של מנוחה מוקדמת שהוא הנורמה.

התרבות שמדגישה את השיחה ואת הקשרים עם האנשים שמולך חזקה, כאשר הקשר מוערך יותר מהקפדנות על זמן ההתחייבות.

"שקול, ברוגע" הוא עיקרון חשוב, וערך החיים אינו נמצא בעומס אלא ביכולת לנהל חיים נינוחים.

החשיבה היא שאין צורך להיות כבול בזמן, אלא לפעול בגמישות בזמן הנחוץ, והתאמה למצבים משתנים היא דבר יומיומי.

במקום אין תרבות שמדייקת בזמנים, ואיחור של 10-15 דקות הוא דבר רגיל. כאשר לוקחים את הזמן ברצינות כמו ביפן או במערב, אפשר להרגיש פער.

נאמן שזמני הגעת ואDeparture של אוטובוסים ומעבורות לא מתקיימים בהתאם לתכנון, ולכן יש צורך בלוח זמנים עם מרווחי זמן.

אם מתכוונים לעבור או לשהות זמן רב, להתרגל לקצב הנינוח של המקום הוא המפתח לחיים נטולי מתח.

ברחובות ישנם רבים שאינם עונדים שעון, והדגש הוא על מה שעושים עכשיו ולא על השעה הנוכחית.

בבתי הספר, הלימודים לא מתחילים לפי צלצולים או פעמונים, אלא בהתאם להגעת המורים והתלמידים, והמודעות לזמן היא יחסית רגרסיבית.

המונח "אני אגיע מיד" במקום לא תמיד מתייחס לזמן מיידי, ולעיתים ידרוש מספר דקות או יותר, ודורש גמישות בהבנה של המילים.