שעה נוכחית ב-ניקוסיה

תרבות הזמן בקפריסין

תחושת זמן רכה שְרָשֶפְרשת בחיי היומיום

בקפריסין, במיוחד במצבים לא רשמיים, קיימת נטייה להיות סובלניים כלפי הזמן, ולעיתים קרובות מאחרים בשעת המפגש. ישנן נוכחות טבעית של "זרימה איטית של הזמן" האופיינית לאזור הים התיכון בחיי היומיום.

זמן לארוחות ולשיחות הוא בשפע

ארוחת צהריים או ערב נחשבת לא רק לאוכל אלא גם "זמן למפגש עם אחרים," ולעיתים היא אורכת מספר שעות. במיוחד הזמן עם משפחה וחברים יש לו עדיפות גבוהה.

תרבות הפסקת הצהריים (סייה)

בעיקר במהלך הקיץ, ישנה מסורת לקחת הפסקה ארוכה (סייה) מהצהריים ועד שעות מוקדמות של אחה"צ, ולעיתים חנויות נסגרות לזמן מה.

ערכים הקשורים לזמן בקפריסין

קשרים עם אנשים עדיפים על פני הזמן

בשל החשיבות לקשרים חברתיים וחיבורים רגשיים, קיימת נטייה לשים דגש על "הקשר ברגע הנוכחי" במקום על הזמן. לעיתים קרובות, שיקולים כמו כבוד לאחר או קצב השיחה חשובים יותר מהזמן שנקבע.

אי הלחץ נחשב למעלה

פעולות נמהרות אינן מועדפות, וקצב חיים רגוע נחשב כמתקשר ל"עושר" או "תחושת אושר". זה קשור גם לאקלים הנעים ולסביבה הטבעית של קפריסין.

תחושת הזמן שונה בין הערים לאזורים הכפריים

בערים כמו ניקוסיה, ישנה נטייה להיות מחמירים לגבי הזמן במצבים עסקיים, אך באזורים הכפריים נשמרת תחושה גמישה יותר, ולעיתים זמני ביקור או שעות התחלה של מפגשים נשארים מעורפלים.

דברים שזר לארץ צריך לדעת על הזמן בקפריסין

יש לשים לב ללוח זמנים עם מרווחים

בפגישות יומיומיות או מזדמנות, מאחרים בין 10 ל-15 דקות זה דבר רגיל. בקפריסין, עדיף להיות גמיש ולהתמודד עם המצב עם רוגע במקום לדקדק בזמנים.

במצבים עסקיים יש לנטות לעמידה בזמנים

במפגשים רשמיים של חברות זרות או גופי ממשלה, קיימת דרישה לעמידה בזמנים, ולעיתים איחור נחשב לחוסר נימוס. חשוב להיות גמיש ולהתאים את הגישה לפי המטרה.

שעות פתיחה של חנויות עשויות להיות מעורפלות

במיוחד באזורים תיירותיים או בחנויות בבעלות פרטית, שעות הפתיחה עשויות להתפרש כ"מדריך," וייתכנו מקרים שבהם הפתיחה או הסגירה לא מתבצעות לפי השעות המוצגות, יש להיות זהירים.

סקרנות מעניינת על הזמן בקפריסין

"אני בדרך עכשיו" לא בהכרח אומר "מיד"

בקפריסין, ביטוי "אני בדרך עכשיו" יכול להתפרש כהודעה על הגעה תוך יותר מ-30 דקות, והקשר בין מילים לפעולות מאופיין בשפע.

יום ראשון הוא יום להירגע

בקפריסין ישנה מסורת חזקה להקדיש יום ראשון למשפחה, לאחר התפילה בבוקר והארוחה, רוב החנויות נסגרות. ניתן לראות בכך סמל ל"שימוש נינוח בזמן".

זמני יציאת רכבות אינם מחמירים

למרות שיש לוח זמנים לתחבורה ציבורית, פעמים רבות זה "בערך באותו הזמן" ולא עם דיוק מוחלט, ותרבות זו מעדיפה זרימה על פני קפדנות.