שעה נוכחית ב-מלאווי

תרבות הזמן במדגסקר

במדגסקר קיימת ערך תרבותי של "מורה מורה" (לאט, בלי להלחיץ), ואנשים פועלים בקצב נינוח בחיי היומיום שלהם.

הזמנים שנקבעים לפגישות או להתכנסויות נחשבים לרוב ל"כיוונון" בלבד, ויש נטייה שלא לראות בעיה אם יש איחור בהתחלה.

במרבית האזורים, מחוץ לערים, אנשים חיים בהתאם לזריחה ולשקיעה של השמש, מתחילים לפעול מוקדם בבוקר ונחים עם השקיעה.

האנשים נוהגים להתאים את פעולותיהם לטבע או למזג האוויר, והתחושה של זמן המבוססת על אור השמש ושינויים בטמפרטורה חשובה יותר מאשר השעון.

יש תפיסה חזקה של חשיבות קשרי האמון והקשרים האנושיים על פני עמידה בזמנים.

בדרך כלל מעריכים גישה זהירה לקידום עניינים יותר מאשר יעילות או מהירות, והלחץ הוא דבר לא רצוי.

נדרש לתכנן מראש עם מרווחים של זמן, מכיוון שתחבורה ציבורית והסכמים עשויים לא להתקיים בהתאם ללוח הזמנים שנקבע.

אוטובוסים אזוריים (כגון טאקסי-ברוס) נפוצים באי, והם יוצאים ברגע שיש מספיק נוסעים, ולא בזמנים קבועים.

גם אם שעות הפתיחה מצוינות רשמית, לעיתים קרובות הם סוגרים מוקדם, ולכן כדאי לבצע בדיקה מראש או להגיע מוקדם.

בין חלק מהשבטים במדגסקר, קיימת רקע תרבותי בו הם האמינו בעבר באל המנהל את "הזמן", והשקפת עולם זו שהופכת את הזמן לקדוש נותרה.

טקסים מסורתיים כמו חתונות לא מסתיימים ביום אחד, והם נערכים בדרך כלל בנינוחות במשך מספר ימים.

מחוץ לערים, אנשים רבים אינם מחזיקים בשעונים, והם מתמקדים בעדכוני חדשות ובזמנים שבשידורי רדיו כדי לתפוס את תחושת הזמן היומית.